Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 63a

וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי''.

Traduction

and who lends a sela to a pauper at his time of need, about him the verse states: ''Then shall you call, and the Lord will answer; you shall cry, and He will say: Here I am'' (Isaiah 58:9).

Rachi non traduit

אז תקרא. לעיל מיניה כתיב כי תראה ערום וכסיתו היינו דוחק העני ומבשרך לא תתעלם היינו אוהב את שכניו שהן כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא בת אחותו:

Tossefoth non traduit

המלוה סלע לעני בשעת דחקו. מקשה ר''ת דבפ''ק דחגיגה (דף ה. ושם) אמר ומצאוהו צרות רבות ורעות זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו ואומר ר''ת דהתם מיירי ששואל ממנו המושל מס וזקוק למכור ביתו או שדהו על כך וזה ממציא לו מעות ואם לא היה מוצא למכור היו מקילין מעליו והיינו צרות רבות שצריך למכור בזול ומפסיד הכל ומסיק עלה דהיינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיח כלו' לקנות תבואה אין ממציאין לו מעות לתליתא שכיח כשדוחקין אותו למכור כמו תליוהו וזבין (ב''ב דף מז:) ורש''י פירש שם בענין אחר:

סִימָן: אִשָּׁה. וְקַרְקַע. עֵזֶר. זֹאת. שְׁתֵּי. הַבְרָכוֹת. תַּגָּרֵי. פָּחֲתִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם''. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע — אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם''.

Traduction

§ The Gemara provides a mnemonic device for a series of statements cited in the name of Rabbi Elazar: Woman; and land; helper; this; two; the blessings; merchants; lowly. The Gemara presents these statements: Rabbi Elazar said: Any man who does not have a wife is not a man, as it is stated: ''Male and female He created them…and called their name Adam'' (Genesis 5:2). And Rabbi Elazar said: Any man who does not have his own land is not a man, as it is stated: ''The heavens are the heavens of the Lord; but the earth He has given to the children of men'' (Psalms 115:16).

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב ''אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ'': זָכָה — עוֹזַרְתּוֹ, לֹא זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי, כְּתִיב ''כְּנַגְּדוֹ'', וְקָרֵינַן ''כְּנֶגְדּוֹ''. זָכָה — כְּנֶגְדּוֹ, לֹא זָכָה — מְנַגַּדְתּוֹ.

Traduction

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: ''I will make him a helpmate for him [kenegdo]'' (Genesis 2:18)? If one is worthy his wife helps him; if he is not worthy she is against him. And some say a slightly different version: Rabbi Elazar raised a contradiction: It is written in the Torah with a spelling that allows it to be read: Striking him [kenagdo], and we read it as though it said: For him [kenegdo]. If he is worthy she is for him as his helpmate; if he is not worthy she strikes him.

Rachi non traduit

כנגדו. חלוקה עליו וסותרת דבריו:

מנגדתו. מדלא כתיב יו''ד לשון נגדא דמלקות:

אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב: ''אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר'', בַּמָּה אִשָּׁה עוֹזַרְתּוֹ לָאָדָם? אֲמַר לֵיהּ: אָדָם מֵבִיא חִיטִּין — חִיטִּין כּוֹסֵס? פִּשְׁתָּן — פִּשְׁתָּן לוֹבֵשׁ? לֹא נִמְצֵאת מְאִירָה עֵינָיו וּמַעֲמִידָתוֹ עַל רַגְלָיו?!

Traduction

The Gemara relates that Rabbi Yosei encountered Elijah the prophet and said to him: It is written: I will make him a helpmate. In what manner does a woman help a man? Elijah said to him: When a man brings wheat from the field, does he chew raw wheat? When he brings home flax, does he wear unprocessed flax? His wife turns the raw products into bread and clothing. Is his wife not found to be the one who lights up his eyes and stands him on his feet?

Rachi non traduit

חטים כוסס. בתמיה:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ''זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי'' — מְלַמֵּד שֶׁבָּא אָדָם עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁבָּא עַל חַוָּה.

Traduction

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: ''This is now bone of my bones and flesh of my flesh'' (Genesis 2:23)? This teaches that Adam had intercourse with each animal and beast in his search for his mate, and his mind was not at ease, in accordance with the verse: ''And for Adam, there was not found a helpmate for him'' (Genesis 2:20), until he had intercourse with Eve.

Rachi non traduit

זאת הפעם. מכלל דפעמים אחרים שמש ולא עלו בדעתו:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ''וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה'', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי הַבְרָכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ בְּךָ: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. ''כֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה'' — אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַדָּרוֹת בָּאֲדָמָה אֵין מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. ''כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ'' — אֲפִילּוּ סְפִינוֹת הַבָּאוֹת מִגַּלְיָא לְאַסְפַּמְיָא אֵינָן מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל.

Traduction

And Rabbi Elazar said: What is the meaning of that which is written: ''And in you shall all the families of the earth be blessed [nivrekhu]'' (Genesis 12:3)? The Holy One, Blessed be He, said to Abraham: I have two good shoots to graft [lehavrikh] onto you: Ruth the Moabite, the ancestress of the house of David, and Naamah the Ammonite, whose marriage with Solomon led to the ensuing dynasty of the kings of Judea. ''All the families of the earth'' means: Even families that live in the earth, i.e., who have land of their own, are blessed only due to the Jewish people. Similarly, when the verse states: ''All the nations of the earth shall be blessed in him'' (Genesis 18:18), it indicates that even ships that come from Galia to Hispania are blessed only due to the Jewish people.

Rachi non traduit

שתי ברכות. כמו מבריך את הגפן (כלאים פ''ז מ''א):

רות המואביה ונעמה העמונית. יצאו מהם מלכים ונביאים נעמה אמו של רחבעם ויצא ממנה חזקיה ואסא ויהושפע דהוו צדיקים גמורים וישעיהו הנביא דאמר מר אמוץ ואמציה אחים הוו (מגילה דף י:):

Tossefoth non traduit

אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא. מכל דריש שבא לרבות אפילו הנך שאין עומדים אלא מעט בארץ:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כָּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ''. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אוּמָּנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְיָרְדוּ''. רַבִּי אֶלְעָזָר חַזְיַהּ לְהַהִיא אַרְעָא דְּשָׁדֵי בַּיהּ כְּרָבָא לְפוּתְיָא, אֲמַר לֵיהּ: אִי תִּשְׁדְּיֵיהּ לְאוּרְכָּיךְ — הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ.

Traduction

And Rabbi Elazar said: All craftsmen are destined to stand upon and work the land, as it is stated: ''And all that handle the oar, the mariners, and all the pilots of the sea, shall come down from their ships, they shall stand upon the land'' (Ezekiel 27:29). And Rabbi Elazar said: There is no occupation lowlier than working the land, as it is stated: ''And they shall come down,'' implying that one who works the land is of lower stature than even a sailor. The Gemara similarly relates: Rabbi Elazar saw land that was plowed across its width. He said to it: Even if they plow you once more lengthwise, for further improvement, conducting business is better than farming with you, as the potential profits gained by selling merchandise are far greater than those from working the land.

Rachi non traduit

שיעמדו על הקרקע. יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר:

וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט אל הארץ יעמדו:

וירדו. לשון ירידת עניות:

דשדי בה כרבא. זרע כרוב. לישנא אחרינא כרבא חרישה כמו כרוב ותני (ב''ב דף יב.) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא (נדה דף סה:):

לפותיא. לרוחב הערוגה:

אי תשדייה לאורכיך. כלומר אפילו תחזור ותחרשנה לא יועיל כלום לפי עסקא:

דהפוכי בעסקא טוב. להרויח יותר:

Tossefoth non traduit

שאין לך אומנות פחותה כו'. אף על גב דרבי אלעזר גופיה קאמר לעיל כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם צריך לומר קרקע לבנות עליו שידור בו וגם לצורך מזונותיו כדאמר רב פפא בסמוך זרע ולא תזבון והכא מיירי באדם שעיקר אומנותו בקרקע:

רַב עָל לְבֵינֵי שֻׁיבְלֵי, חֲזַנְהוּ דְּקָא נָיְיפָן, אֲמַר לְהוּ: אִי נָיְיפַתְּ — אִיתְנוֹפֵי. הַפּוֹכֵי בְּעִיסְקָא טָב מִינָּךְ. אָמַר רָבָא: מְאָה זוּזֵי בְּעִיסְקָא — כֹּל יוֹמָא בִּשְׂרָא וְחַמְרָא, מְאָה זוּזֵי בְּאַרְעָא — מִילְחָא וַחֲפוּרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מַגְנְיָא לֵיהּ אַאַרְעָא, וּמַרְמְיָא לֵיהּ תִּיגְרֵי.

Traduction

The Gemara relates a similar incident: Rav entered between the sheaves in a field and saw them waving in the wind. He said to them: If you want to wave go ahead and wave, but conducting business is better than farming with you. Rava similarly said: One who has a hundred dinars that are invested in a business is able to eat meat and wine every day, whereas he who has a hundred dinars worth of land eats only salt and vegetables. And what is more, working the land causes him to lie on the ground at night in order to guard it, and it draws quarrels upon him with other people.

Rachi non traduit

דקא נייפן. הרוח מנשבת זו בזו:

אי תניפנו. כמה שתרצו תנופפו אין תועלת בהן לפי פרקמטיא. תניפנו לשון הניפי לי במניפה (ב''מ דף פו.):

חפורה. שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח:

חפורה. ירק מן התבואה עד שלא הביאה שליש:

מגניא ליה אארעא. [משכבת אותו על הארץ] לשמור כל הלילה:

[ומרמיא ליה תיגרי. בשבילה מתקוטט עם בני אדם]:

אָמַר רַב פָּפָּא: זְרַע וְלָא תִּזְבֹּין. אַף עַל גַּב דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, הָנֵי מִבָּרְכָן. זַבֵּין וְלָא תִּיזּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בִּיסְתַּרְקֵי, אֲבָל גְּלִימָא — לָא מִיתְרַמְיָא לֵיהּ.

Traduction

Rav Pappa said: Sow your own produce and do not buy it. Even though they are equal to each other in value, these that you sow will be blessed. Conversely, buy your clothes rather than weave [teizul] them yourself. The Gemara comments: This applies only to mats [bistarkei], but with regard to the cloak one wears, perhaps he will not find it precisely to his liking, and therefore he should make his own cloak, which fits his measurements.

Rachi non traduit

זרע. תבואה לאכילת ביתך:

ולא תזבון. לא תקנה תבואה מן השוק:

ואע''ג דכי הדדי נינהו. אפילו חיטין בזול וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה אפ''ה הני מתברכין. ברכה מצויה בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר:

ברכה. פוישו''ן בלע''ז:

זבן ולא תיזול. מכור כלי תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא קודם שתבא לידי עניות:

ביסתרקי. כלי הבית טאפי''ט (טפי''ד: שטיח (ראה בספר זיהויים שונים. אני בחרתי את התעתיק הזה, הקרוב יותר לדף הגמרא שלנו. ד.ג.)) בלע''ז:

אבל גלימא. שהיא להתכבד בלבישתה לא ימכור דלמא כי הדר בעי לה לא מתרמיא ליה הגונה כמותה:

Tossefoth non traduit

זבין ולא תיזול. פי' בקונטרס לשון דלות כלומר מכור כלי תשמישך קודם שתעני וקשה דמאי שנא דנקט ביסתרקי טפי משאר מילי ונראה לר''ת כפירוש ר''ח דתיזול ענין אריגה כמו סתר זוללי בשוקא (חולין ס.) כלומר קנה בגדים ולא תארוג כי יותר תרויח בקנין מבאריגה אבל גלימא טוב לארוג דאימור לא מיתרמי ליה כרצונו:

טוּם וְלָא תְּשַׁפֵּיץ. שַׁפֵּיץ וְלָא תִּיבְנֵי. שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן — מִתְמַסְכֵּן. קְפוֹץ זְבֹין אַרְעָא, מְתוֹן נְסֵיב אִיתְּתָא. נְחֵית דַּרְגָּא נְסֵיב אִיתְּתָא. סַק דַּרְגָּא בְּחַר שׁוֹשְׁבִינָא.

Traduction

Rav Pappa further advised: If there is a hole in your house, close it up and do not enlarge it and then plaster it, or at least plaster it and do not knock it down and build it again. As, whoever engages in construction becomes poor. Hurry to buy land so that you do not lose the opportunity. Be patient and marry a woman who is suitable for you. Descend a level to marry a woman of lower social status, and ascend a level to choose a friend [shushevina].

Rachi non traduit

טום. תרגום של סתום כמו סתמום פלשתים (בראשית כ''ו:ט''ו) טומינון פלשתאי. טום ולא תשפוץ אם יש לך חור קטן בכותל רעוע סתום אותו מיד ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו:

שפוץ. פלשטי''ר (פלשטי''ר: לטייח) בלע''ז. ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה:

ולא תיבני. לא תפיל את כל הכותל ותבנהו:

מתון נסיב איתתא. המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית:

נחית דרגא ונסיב איתתא. לא תקח אשה חשובה ממך שמא לא תתקבל עליה:

שושבינא. אוהב טוב. בחר לך אדם חשוב להדבק אחריו:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם'', וּכְתִיב: ''אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר''.

Traduction

Rabbi Elazar bar Avina said: Calamity befalls the world only due to the sins of the Jewish people, as it is stated: ''I have cut off nations, their corners are desolate; I have made their streets waste'' (Zephaniah 3:6), and it is written: ''I said: Surely you will fear Me, you will receive correction'' (Zephaniah 3:7). This indicates that other nations were punished so that the Jewish people would mend their ways.

Rachi non traduit

בשביל ישראל. ליראם כדי שיחזרו בתשובה:

רַב הֲוָה מִיפְּטַר מֵרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא לַיצְּלָךְ מִמִּידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּקָשֵׁה מִמּוֹתָא? נְפַק, דָּק וְאַשְׁכַּח: ''וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'''. רַב הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ, כִּי אָמַר לַהּ ''עֲבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי'', עָבְדָא לֵיהּ חִימְצֵי. ''חִימְצֵי'', עָבְדָא לֵיהּ טְלוֹפְחֵי.

Traduction

The Gemara cites more statements with regard to wives. When Rav was taking leave of his uncle and teacher, Rabbi Ḥiyya, upon his return from Eretz Yisrael to Babylonia, Rabbi Ḥiyya said to him: May the Merciful One save you from something that is worse than death. Rav was perplexed: Is there anything that is worse than death? He went, examined the sources, and found the following verse: ''And I find more bitter than death the woman, etc.'' (Ecclesiastes 7:26). Rabbi Ḥiyya was hinting at this verse, and indeed, Rav’s wife would constantly aggravate him. When he would say to her: Prepare me lentils, she would prepare him peas; if he asked her for peas, she would prepare him lentils.

Rachi non traduit

חימצי. מין קטנית:

כִּי גְדַל חִיָּיא בְּרֵיהּ, אֲפֵיךְ לַהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִיעַלַּיָא לָךְ אִמָּךְ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא דְּקָא אָפֵיכְנָא לַהּ. אֲמַר לֵיהּ, הַיְינוּ דְּקָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: דְּנָפֵיק מִינָּךְ, טַעְמָא מַלְּפָךְ. אַתְּ לָא תַּעֲבֵיד הָכִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה וְגוֹ'''.

Traduction

When Ḥiyya, his son, grew up, he would reverse the requests Rav asked him to convey to her, so that Rav would get what he wanted. Rav said to his son Ḥiyya: Your mother has improved now that you convey my requests. He said to Rav: It is I who reverse your request to her. Rav said to him: This is an example of the well-known adage that people say: He who comes from you shall teach you wisdom; I should have thought of that idea myself. You, however, should not do so, i.e., reverse my request, as it is stated: ''They have taught their tongue to speak lies, they weary themselves to commit iniquity, etc.'' (Jeremiah 9:4). If you attribute such a request to me, you will have uttered a falsehood.

Rachi non traduit

אפיך לה. היה אומר האב לבנו אמור לאמך לעשות עדשים והוא אומר לה עשי חימצי והיא עושה עדשים:

טעמא מלפך. פעמים שהבן מחכים את אביו אני היה לי לעשות כן:

אבל אתה. דבר שקר הוא וכתיב למדו לשונם דבר שקר:

רַבִּי חִיָּיא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ. כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידֵּי, צָיַיר לֵיהּ בְּסוּדָרֵיהּ וּמַיְיתֵי נִיהֲלַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב: וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: דַּיֵּינוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ, וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ

Traduction

The Gemara relates a similar story. Rabbi Ḥiyya’s wife would constantly aggravate him. Nevertheless, when he would find something she would appreciate, he would wrap it in his shawl and bring it to her. Rav said to him: Doesn’t she constantly aggravate you? Why do you bring her things? Rabbi Ḥiyya said to him: It is enough for us that our wives raise our children and save us

Rachi non traduit

כי הוה משכח מידי. דבר הראוי לה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source